פרי ירוחם - חברה לרכב בע"מ נ' קורסקוב ואח'

פסק דין

לפניי תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב של התובעת באירוע תאונת דרכים.

התובעת טענה, כי בעת שרכבה הוסע במחלף שבעת הכוכבים בהרצליה, פגע בו רכב בו נהגה הנתבעת 1 שעמד בעצירה מוחלטת בנתיב הנסיעה. לרכב התובעת לא הייתה אפשרות לסטות לנתיב אחר.

בכתב ההגנה, טענו הנתבעות, כי במהלך נסיעת רכבן נדלקה נורית אזהרה בלוח השעונים. הנתבעת 1 אותתה על מעבר ימינה לשוליים, החנתה את הרכב והדליקה אורות מצוקה. זמן קצר לאחר מכן, פגע ברכבן רכב התובעת.

בדיון שמעתי את עדויותיהם של הנהג ברכב התובעת ושל הנתבעת 1 שנהגה ברכב הנתבעות. כן שמעתי את עדויותיהן של שתי נוסעות ברכב הנתבעות. בדיון התברר, כי ביחד עם נהג התובעת הייתה נוסעת נוספת, אשר לא התייצבה לדיון. כן הוצגה תמונה של רכב הנתבעות במקום התאונה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את העדויות ואת טיעוני ב"כ הצדדים, החלטתי לדחות את התביעה.

שוכנעתי, כי הנתבעת 1 עצרה את הרכב בשל תקלה בלתי צפויה ברכבה וכי היא סטתה ימינה על מנת לצמצם את חסימת נתיב הנסיעה וכי התאונה התרחשה מיד בסמוך לכך.

הן הנתבעת והן שתי הנוסעות שהיו עמה ברכב, העידו כי הנתבעת 1 עצרה את הרכב בעקבות התקלה שהתגלתה ברכב. כולן העידו, כי נורית האזהרה דלקה.

כולן העידו גם, שהתאונה התרחשה כאשר הנתבעת 1 עדיין הייתה בתוך הרכב ומיד בסמוך לעצירתו. קרי, התאונה התרחשה מספר שניות לאחר שהרכב נעצר עקב התקלה כאמור, כך שבידי הנתבעת 1 לא היה מספיק זמן כדי לרדת מהרכב ולהניח את משולש האזהרה כמתחייב.

בתמונה של מקום התאונה, אשר צורפה לכתב ההגנה, רואים כי רכב הנתבעות נמצא בצד הדרך על נתיב הנסיעה כאשר גלגלי הרכב הימניים נמצאים בחלקם על פס ההפרדה ועל שולי הכביש.

העדות הסבירו, כי הן עצרו כך על מנת שיוכלו לפתוח את הדלת ולצאת מהרכב. הנתבעת 1 גם העידה, כי הדליקה את אורות המצוקה.

נהג התובעת אמר בעדותו כי הסיבה לעצירה הפתאומית של רכב הנתבעות הייתה התלבטות של הנתבעת 1 באשר לכיוון שבו היא הייתה צריכה להמשיך את נסיעתה. בעניין זה, נשאלו הנתבעת 1 והנוסעות ברכב והן הכחישו זאת. הוא גם טען כי לא היו אורות מצוקה. כאמור עם נהג התובעת הייתה נוסעת, אשר כאמור לא זומנה להעיד ולפיכך לגרסתו זו לא הייתה כל תמיכה.

גם אם הייתי מקבל את טענת נהג התובעת בדבר עצירה פתאומית של רכב התובעת באופן בלתי מוסבר, הרי גם אז לא הייתי פוטר אותו מאחריות לתאונה. שכן על עובר דרך לצפות בכל שלב, כי התנועה שלפניו תעצור לפתע אם מחמת עומס תנועה, מכשול בדרך או מצב חירום אחר, אשר יחייב את עצירת התנועה. העובדה שרכב התובעת בסופו של דבר פגע ברכב, אשר עצר בנסיבות שתוארו לעיל, מלמדת על חוסר זהירותו ועל כך שנסע כנראה במהירות אשר לא אפשרה לו למנוע את התאונה. יש לציין, שבתמונה שאותה צילם הנתבע, רואים בבירור כי הנתיב הימני חסום אך בחלקו ואילו הנתיב השמאלי פנוי לחלוטין.

אציין כי מעיון בתמונה אני סבור שהנתבעת 1 התרשלה בכך שלא סטתה מעט יותר ימינה ובכך הייתה מצמצמת את חסימת נתיב הנסיעה ואת הסיכון להתרחשות התאונה. עם זאת איני סבור כי בגין רשלנות זו יש כדי להקים עילת תביעה לטובת התובעת.

ער אני לטענת ב"כ התובעת בדבר קיומם של הבדלים בין העדויות של עדי הנתבעות. איני סבור כי בהבדלים אלה יש כדי לשנות ממסקנתי. אני סבור כי קיומם של הבדלים אלה מלמד כי אלה לא תיאמו גרסאות אלא העידו על אשר הן זכרו.

סוף דבר התביעה נדחית. בנסיבות העניין איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ה אדר תשע"ג, 07 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: